נשיכה של תכלת

מתוך: קריאת משחק – אנתולוגיה בעריכת גלעד מאירי,

מקום לשירה, 2015

הָאֲוִיר מָתוּחַ מְהֻדָּק

צִפָּרְנַיִם מִתְכַּרְסְמוֹת מֵעַצְמָן

בַּבַּיִת לוּאִיסִיטוֹ לוֹעֵס כָּרִיךְ

בִּנְגִיסוֹת קְטַנּוֹת אוֹכֵל שִׁבְרֵי לֵב

עֵינָיו אַרְגָּמָן דּוֹלְקוֹת מוּל מָסָךְ רָחָב

גַּם הַיּוֹם הוּא לוֹבֵשׁ תְּכֵלֶת

תֵּשַׁע שָׁחֹר עַל שָׁמַיִם סֵלֶסְטִיִּים

הַגַּרְבַּיִם עַד הַבֶּרֶךְ (בְּלִי מְגִנִּים), הַנַּעֲלַיִם רְכוּסוֹת הֵיטֵב

(רוֹטְטוֹת עֲדַיִן מִמַּגַּע הַכַּדּוּר שֶׁקָּרַע אֶת אַנְגְּלִיָּה)

הָרַגְלַיִם בּוֹטְשׁוֹת בְּרִצְפַּת הַחֶדֶר

רוֹקְעוֹת כְּיֶלֶד תּוֹבְעוֹת הֶסְבֵּר, מִי הִרְחִיק אוֹתָנוּ

מִמַּחֲצִית הַמִּגְרָשׁ שֶׁל קוֹלוּמְבִּיָּה.

לוּאִיסִיטוֹ נוֹשֵׁךְ אֶת שְׂפָתָיו, עֵינוֹ זָבָה זִכְרוֹן יַלְדוּת.

הַקְּנָס, הַהַשְׁעָיָה, בַּרְצֶלוֹנָה, הַגַּארְדִיאֶן, הַמַּלְוִינָאס,

עַל כָּל אֵלֶּה לֹא חָשַׁב וְלוּ לְרֶגַע (סְוָארֶס, הַשַּׂחְקָן)

כִּי הוּא (לוּאִיסִיטוֹ, הָאוֹהֵד)

יוֹתֵר אוֹהֵד

מִשַּׂחְקָן

וְהָאוֹהֵד הָיָה מוּכָן

שֶׁיַּעַקְרוּ עַכְשָׁו אֶת כָּל שִׁנָּיו

בָּזוֹ אַחַר זוֹ

בִּשְׁבִיל רֶבַע גְּמַר מוֹנְדְּיָאל.

 

וָאמוֹס, הוּא לוֹחֵשׁ דּוֹלֵק,

וָאמוֹס אוּרוּגְוַאי

28.6.2014