ישראל פנקס

נעילה

1999

לַמֵּד אוֹתָנוּ מְתוּנִים

לִהְיוֹת וּלְהַמְתִּין

בַּגֹּבַהּ הָאָפֹר שֶׁל הַדְּיוֹטוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת

 

לַיָּד שֶׁלְּךָ, כְּמוֹ מָתְנַיִם

אוֹהֲבִים, אֲבָל לִצְמֹחַ

בַּלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים וְלֹא לִפְתֹּחַ

אֶת כָּל הַמַּתָּנוֹת.

 

מתוך:

בים העתיק שלנו,

אבן חושן, 1999