צִפּוֹר מַתָּכוֹת בִּקְצֵה מַסְלוּל
אֲנִי עוֹצֵם וּמֵאֲשֶׁר
כְּמוֹ תְּפִלָּה
הִיא מְנַצְנֶצֶת
צוֹבֶרֶת מְהִירוּת סוֹבֵאת
הַתְּאוּצָה נִדְחֶסֶת אֶל גַּלְגַּלֵּי הָעֲנָק
אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין לַנִּתּוּק הַזֶּה מִן הָאֲדָמָה
אֲנִי אָב וּבֶן
אָדָם שֶׁמַּאֲמִין בְּנֵס
יְלָדוֹת שֶׁהֶעֱמַדְתִּי תַּחְתַּי
