יהודה לייב ויטלזון

ננעלתי

נִנְעַלְתִּי בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל שָׁעָן.

תִּקְתּוּקִים בִּלְתִּי פּוֹסְקִים

מַנְגְּנוֹנִים, מְטוּטָלוֹת

מֵאַרְבָּעָה קִירוֹת עֲשָׂרוֹת רַבּוֹת

 

מָטָדוֹר הַזְּמַן בְּמַחְלְצוֹת זָהָב וּמְחוֹגָיו

וַאֲנִי הַפָּר בִּצְלִיעָתוֹ נִדְקָר מֻקָּז בַּזִּירָה

לִתְשׁוּאַת אוֹרְלוֹגִינִים בְּמִטְפָּחוֹת

וְחִיּוּכָם חַד – מְחוֹגֵי עֶשֶׂר וַעֲשָׂרָה.

 

הֵם מוֹרִים

אֵעָצֵר לִפְנֵיהֶם

הֵם יוֹדְעִים אֵעָצֵר לִפְנֵיהֶם

הֵם יוֹדְעִים עֶצֶר

צַר

 

 

מתוך:

עונות יחידאית,

עמדה, 2022