נִסִּיתִי לִכְתֹּב לְךָ
בִּמְקוֹם לָךְ וְחָשַׁבְתִּי
אֵיךְ הָעִבְרִית, מִחוּץ
לַשִּׁירִים, מְאַפְשֶׁרֶת
לֹא לְהַחְלִיט. כָּתַבְתִּי
אַתָּה וְלֹא אַתְּ, רַק
אוֹת אַחַת, הוֹפֶכֶת
עוֹלָמוֹת, וְחָשַׁבְתִּי
אֵיךְ הַדַּף מְאַפְשֵׁר לִי
לְהִסְתַּתֵּר.
אָמַרְתִּי בָּרֹאשׁ, לְלֹא קוֹל:
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
הִרְגַּשְׁתִּי בַּגּוּף, בְּכָל תְּנוּעָה:
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
נָשַׁכְתִּי אֶת שְׂפָתַי וְלָחַשְׁתִּי:
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ.
צָעַקְתִּי בְּכָל כּוֹחִי:
אֲני אוֹהֵב אוֹתְךָ.
