קים מידן

נטע

בְּרֵאשִׁית זָרַח יֶלֶד. בָּרַק בְּכָל הַכֹּחַ
עָגֹל וְעֵר וְזוֹהֵר
תִּינוֹק סַנְוֵרִים

נְשׁוּב רוּחוֹת
יֶלֶד רֹךְ וְשִׁגְיוֹנוֹת
בֻּבּוֹת וּמוֹצְצִים וְעוּגִיּוֹת
פִּירָט בְּמַגֶּבֶת
יֶלֶד יַמִּים גְּדוֹלִים וּמַיִם
סְבוּכִים בַּמַּעֲבֶה
עוֹלַם הַחַי
בְּסִינָר
בִּשְׁעַת סִפּוּר בְּפֶה פָּעוּר
פֶּרֶא פָּקוּחַ אֶל מִזְרָח
וּלְמַעֲרָב וְאֶל יָרֵחַ
אֶל כָּל חִלָּזוֹן בַּאֲשֶׁר הוּא
אֶל כָּל בְּרֹגֶז
פֶּרֶא תָּחוּם
בְּחֻלְצָה חֲגִיגִית בְּיוֹם שִׁשִּׁי
בְּתַגִּיד סְלִיחָה בְּאַמְבַּטְיָה וְלִישֹׁן
בְּלַהֲקַת לִוְיְתָנִים לְבָנִים
מַפְצִיעִים לְגֹבַהּ פְּנֵי הַמַּצָּעִים
וְצוֹלְלִים לְאַט לְאַט לְאַט לְהֵרָדֵם
יֶלֶד אֶחָד נֶגֶד הַלַּיְלָה יֶלֶד רַעַם יֶלֶד אִמָּא,
אֶפְשָׁר בְּקַבָשָׁה עוֹד חִבּוּק?

מתוך:

לָבֶנְדֶּר טִפַּת חָלָב,

מקום לשירה, 2026