תִּרְאֶה, רֶגֶל עַל מַדְרֵגָה בְּמַעֲלֵה הַמִּגְדָּל,
תִּרְאֶה
הַבְּנֵי-זוֹנוֹת בָּעִיר רוֹאִים מוֹנְדְיָאל
וְאֲנַחְנוּ כָּאן, אָסְפוּ אוֹתָנוּ, נִבְחֶרֶת
קוֹרְאִים לָנוּ. עִם כָּל הַצִּיּוּד וְהָרֹאשׁ לְמַעְלָה
רוֹעֲדוֹת לִי הַבֵּיצִים. וְאֵלֶּה שָׁם מִמּוּל, הַמַּנְיָאקִים,
בֶּטַח גַּם כֵּן רוֹאִים מִשְׂחָק
וּבִזְמַן פְּצִיעוֹת שׁוֹלְחִים קָסָאם.
הַלְוַאי שֶׁתִּהְיֶה הַאֲרָכָה.
יָאלְלָה כְּבָר כֹּל הַהִשְׁתַפְּכוּיוֹת הָאֵלֶּה
מֵת לָצֵאת מִפֹּה. מֵת.
שֶׁיִּגָּמֵר אֶפֶס אֶפֶס וְשֶׁלֹּא נִשְׁמַע מֵהֵם יוֹתֵר
נִגְמְרָה לִי הַסּוֹלְלָה, כָּסְסְ.. אֵחְטֵק..
אֲנִי יוֹרֵד, תַּכְנִיסוּ מַחֲלִיף