אביחי קמחי

משחק בית

,

 הָיִיתִי אוֹהֵד שָׂרוּף שֶׁל הַפּוֹעֵל יְרוּשָׁלַיִם וְכִמְעַט כֻּלָּם אָהְדוּ

אֶת בֵּיתָ"ר. פַּעֲמַיִם לָקַח אוֹתִי אַבָּא לְמִגְרָשׁ קַטָמוֹן לִצְפּוֹת

בְּמִשְׂחָק שֶׁל הַפּוֹעֵל.

מֵאָז נֶאֱבַקְתִּי לִרְאוֹת אֶת אֲהוּבָתִי, לֹא מְסֻגָּל לֶאֱכֹל וְאוֹכֵל

תַ'צִפָּרְנַיִם. בַּפְּעָמִים שֶׁאָבִי הֵבִיא הַזְמָנָה מִמִּשְׁטֶרֶת יִשְׂרָאֵל

פֶּתֶק לָבָן עִם חוֹתֶמֶת עֲגֻלָּה, לִבִּי הֵאִיץ וְסָפַר אֶת הַשָּׁעוֹת

לִשְׁרִיקַת הַפְּתִיחָה. לִפְעָמִים סָבַבְתִּי אֶת חוֹמַת הַמִּגְרָשׁ כְּמוֹ

הָיְתָה חוֹמַת יְרִיחוֹ, אוֹ שֶׁאוּלַי יִזְדַּמֵּן בְּדַרְכִּי אִישׁ זָר וְטוֹב

שֶׁיַּכְנִיס אוֹתִי לַמִּגְרָשׁ, "מְבֻגָּר וְיֶלֶד בְּכַרְטִיס אֶחָד"

פְּעָמִים רַבּוֹת שָׁמַעְתִּי רַק אֶת שְׁאָגוֹת הָאוֹהֲדִים וְלֹא רָאִיתִי

אֶת הַמַּרְאוֹת עַד שֶׁבַּמַּחֲצִית נִפְתְּחוּ כָּל הַשְּׁעָרִים

בְּשַׁבָּתוֹת שֶׁל חֶסֶד רָאִיתִי אֶת הַמִּשְׂחָק מִמִּרְפֶּסֶת בֵּיתָם שֶׁל

קְרוֹבִים רְחוֹקִים, מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה הַדְּרוֹמִית וְגַם שָׁם כִּמְעַט

כֻּלָּם פִּלְּלוּ לְמַפֶּלֶת הַפּוֹעֵל. כְּשֶׁבָּגַרְתִּי, מוֹרֶה לְגַדְנָ"ע בְּבֵית

הַסֵּפֶר שֶׁנִּצַּב מֵאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה הַצְּפוֹנִית, הָיָה אוֹסֵף אוֹתִי

וּמִמְּרוֹמֵי כִּסֵּא עַל שֻׁלְחָן בַּכִּתָּה שֶׁבַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה צָפִיתִי

בָּאֱלִילָה, לֹא פַּעַם מִסְתַּפֶּקֶת בְּתֵיקוּ אוֹ מְנֻצַּחַת בְּמִבְצָרָהּ