אַל תִּדְאֲגִי, אֲנִי לֹא לְבַדִּי, לְכָל מָקוֹם אֲנִי לוֹקֵחַ עִמִּי אֶת מִסְדַּר הַמֵּתִים, מְאֻזָּן עַל שַׂעֲרַת דְּבַשׁ יְקָרָה שֶׁרְחוֹקָה עַד אֵינְסוֹף עוֹד צוֹמַחַת וּמַלְבִּינָה. קָרָאתִי אֶת תְּהוֹם הָעֵינַיִם, חֶלְקוֹ הַפְּנִימִי שֶׁל דַּף הַגְּמָרָא, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבָּלַעְתְּ חַת שְׁתַּיִם אֶת הַלַּעֲנָה הַקִּיסוֹסִית שֶׁגִּדַּלְתִּי בְּבֵית הַבְּלִיעָה, שֶׁאַתְּ מְהִירָה, שֶׁבְּסִירַת מְשׁוֹטִים חוּמָה אַתְּ חוֹצָה אֶת אוֹתוֹ נָהָר שׁוֹב וַהֲלֹךְ – הַגְּזֵרָה, הַצְּלִיפָה, הַקְּרִיעָה, הַהֶרֶס, הַלֵּדָה הַחֲסֵרָה, שֶׁלָּמַדְתְּ שֶׁהֵם כְּרוּכִים בֶּטֶן לְבֶטֶן בְּאשֶׁר שֶׁהוֹלֵךְ וּמִצְטַנֵּעַ וּמְסַפֵּק וּמְיָאֵשׁ לַמְרוֹת שֶׁהוּא מוּעָט כָּל כָּךְ וּמוּזָר מִמָּה שֶׁרָצִינוּ. אֵיךְ אֹמַר לָךְ וְאַתְּ עֲטוּפָה בָּהּ אוֹ בּוֹ וּלְעִתִּים בִּשְׁנֵיהֶם, וְגַם כְּשֶׁאַתְּ לְבַדֵּךְ אַתְּ נֶחְתֶּמֶת מִפִּיחַ הַמְּכוֹנִיּוֹת, מֵהַדְּרָרוֹת, מֵהֶבֶל צְעָדַי. נוֹלַדְנוּ לְאוֹתָהּ מַחֲלָה שֶׁתַּסְמִינֶיהָ רַעַד שַׂעֲרוֹת הָאֹזֶן, צִפִּיָּה רְתוּחָה וּשְׁנֵינוּ מַמְתִּינִים אַתְּ שֶׁאֲנִי וַאֲנִי שֶׁאַתְּ תּוֹשִׁיטִי יָד וְתַזְמִינִי אֶל הָרְחָבָה. הַאִם אַתְּ מְעֻלֶּפֶת מֵרֹב רִקּוּד? נִדְמֶה לָךְ שֶׁהָרַגְלַיִם שֶׁלִּי כּוֹאֲבוֹת מֵרֹב וַאלְס, שֶׁאֵינִי נִרְעָב. הַמֵּיתָרִים רוֹעֲדִים מִדַּהֲרַת הַסּוּסִים, הַיָּמִים מִתְמַלְּאִים עַד עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע וּכְבָר לֹא מִתְעַלְּפִים. אַתְּ רוֹצָה לִרְקֹד? בִּרְחִי מֵחֵיל הַמִּשְׁמָר, מֵאַנְשֵׁי סוֹדֵךְ, לִבְשִׁי אֶת הַשִּׁכְמִיָּה הַכְּחֻלָּה, צְאִי בְּאוֹר רִאשׁוֹן, בְּאָזְנַיִם עֵירֻמּוֹת. צְאִי, אֲנִי צָמֵא, שׁוּב לֹא אֲחַכֶּה שֶׁתֹּאמְרִי אֶת הַמִּלִּים.
