שי דותן

מרתון ירושלים 2012

גַּם בִּירוּשָׁלַיִם, מוֹעֲדוֹן

הַסְּפּוֹרְט שֶׁל נְבִיאֵי הַתּוֹכֵחָה,

רָצִים מָרָתוֹן.

גַּם אֶל חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם

מִתְקַבְּצִים אָצָנִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם

לִגְמֹעַ מֵעֶיהָ בְּזֵעָה.

גַּם בְּעִיר הַנֵּצַח

שׁוֹבֶתֶת הַתְּנוּעָה לְבֹקֶר אֶחָד

וְצוֹפִים צָרִים עַל מִדְרָכוֹת

מוֹשִׁיטִים בַּקְבּוּקֵי מַיִם לְרָצִים רְצוּצִים

מְדוֹבְבִים אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵיהֶם הַצָּבוֹת

דּוֹגְלִים עֲלֵיהֶם אַהֲבָה.

אֲבָל רַק בִּירוּשָׁלַיִם

בּוֹרְרִים בִּזְהִירוּת אֶת הַמַּסְלוּל

בּוֹדְקִים בַּצִּיצִיּוֹת כָּל תַּחֲנָה

מַעֲמִידִים אֶת נוֹפֵי הַהִיסְטוֹרְיָה בְּזָוִית נְכוֹנָה

פֶּן יָגִיחַ מִמִּזְרָח

צִדָּהּ הַמֻּזְנָח

כְּמוֹ קְרוֹב מִשְׁפָּחָה עֲרִירִי

מוֹפִיעַ בַּדֶּלֶת פִּתְאֹם

שָׁנִים

אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁכַּח.

מתוך: