לבני, שׂריה ישראל
אֲנִי לֹא זֶה שֶׁהֻזְנַק בִּירִיַּת בְּרִיאַת
שֶׁהָיְתָה חַדָּה וְהֵדָהּ עוֹד אֵד עֵדוּת בְּאָזְנֶיךָ
גַּם אֵינֶנִּי הָאָצָן הָאַחֲרוֹן,
הַמְקַבֵּל וְאֵינוֹ מוֹסֵר.
אַךְ כְּמוֹתָם
גַּם אֲנִי כָּל שְׁרִירַי
בַּעֲבוּר מַקֵּל צַר
חֵפֶץ מָסֹרֶת בְּיָד לַחָה
קִבַּלְתִּיו
כְּשֶׁהַנּוֹתֵן נְתָנוֹ לִי בְּרֵאוֹת שְׁפוּתוֹת אֲוִיר,
דְּרוּכוֹת רַגְלַי קָדִים
וּפָנַי אָחוֹר
וְרִיצַת בִּתּוּק קְרוּם־אֲוִיר רַצְתִּי
עַד אֵלֶיךָ
אַתָּה קַו הַגְּמָר שֶׁלִּי,
יָדְךָ הַמּוּשֶטֶת,
דָּרוּךְ קָדִים וּפָנֶיךָ אָחוֹר
