אוּלַי עַכְשָׁו אֵלֵךְ לִישֹׁן. עָיַפְתִּי קְצָת
מֵהַיָּדַיִם הַקְּצָרוֹת אֲשֶׁר מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת
לְצַד גּוּפִי, יָמִים בְּלִי מַטָּרָה, לֵילוֹת
שֶׁמְּרַצְּדוֹת מִלִּים עַל פְּנֵי הַצָּג. אוּלַי
הִגִּיעָה הַשָּׁעָה. אוּלַי אוּלַי. אוּלַי
כְּבָר לֹא תַּגִּיעַ לְעוֹלָם. עַל יְמִינִי
צְלוֹחִית רֵיקָה אֵין בָּהּ פְּתִיתִים, אֲבָל
גַּם כֹּחַ אַיִן לִשְׁטִיפָה. וְלִשְׂמֹאלִי
אֵין שׁוּם דָּבָר. אוּלַי אֵלֵךְ לִישֹׁן עַכְשָׁו,
אוּלַי עָבְרָה כְּבָר הַשָּׁעָה וְאֵין עוֹד
טַעַם לְנַסּוֹת לִישֹׁן. וְאֵין יְכֹלֶת
לְהַפְסִיק לִגְלֹל עַד אֵין תַּחְתִּית
כְּסִיזִיפוּס בִּשְׁעָתוֹ, אוּרוֹבּוֹרוֹס
שֶׁרֵאשִׁיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד וְאַחֲרִית
רֹאשׁוֹ יָשׁוּף רֹאשׁוֹ. אוּלַי עַכְשָׁו
אֶנְשֹׁם עָמֹק, אֶקְרָא בִּשְׁמִי, אַקְשִׁיב
לַנְּשִׁימוֹת. אַחַת אַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם
כֵּן, אֲנִי עוֹד חַי בֵּינְתַיִם, כֵּן, אֲנִי
רַשַּׁאי. יָדַי אָמְנָם קְצָרוֹת, אֲבָל
זֶה לֹא נָכוֹן שֶׁכֹּחַ אַיִן. זֶה
לֹא נָכוֹן, הִנֵּה: הִנְנִי
קָם מֵהַכִּסֵּא, הִנֵּה
הַצָּג נִסְגַּר, וּבְיָדִי
כִּגְבִיעַ חֵרוּתִי
בַּדֶּרֶךְ לַכִּיּוֹר
צַלַּחַת שֶׁל
פְּתִיתִים
