כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה/ קונסטנדינוס קוואפיס
כִּי תֵּלֵךְ בַּבֹּקֶר לַמַּכֹּלֶת אַל לְךָ לְהָחִישׁ צְעָדֶיךָ
הָרֵם עֵינֶיךָ מַעְלָה לַשָּׁמַיִם שְׁאַל לְמַצָּב רוּחָם
יִתָּכֵן וְתִצְפֶּה בְּמוֹפָע שֶׁל קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ וַעֲנָנִים
וְאוּלַי תִּרְאֶה אוֹתָם תְּכֻלִּים וְאֵינְסוֹפִיִּים
הַבֵּט בַּזַּאֲטוּטִים הַמִּתְכַּנְּסִים לַגָּן מְלֻוִּים בַּהוֹרִים
הַקְשֵׁב לְצַהֲלַת לִבָּם לִקְרַאת הַיּוֹם הֶחָדָשׁ
אִם תִּפְגֹּשׁ בְּשָׁכֵן טוֹב אַל תַּחֲלֹף עַל פָּנָיו
שְׁאַל לִשְׁלוֹמוֹ
וְכַאֲשֶׁר תַּחֲלֹף עַל פְּנֵי מְטַאטֵא הָרְחוֹב
הָאֵט וְחַיֵּךְ אֵלָיו
וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל הַמַּכֹּלֶת כִּי לְשָׁם יָצָאתָ
וְהָיָה וּבְדַרְכְּךָ יַעֲמֹד עוֹרֵב מְלַקֵּט שְׁאֵרִיּוֹת מָזוֹן
פְּנֵה הַצִּדָּה וְאַתֵּר אֶת בֶּן הַזּוּג הַצּוֹפֶה בּוֹ בְּמִשְׁמֶרֶת
וְכִי תִּרְאֶה אֶת הַנֶּהָגִים נֶחְפָּזִים לַעֲמַל יוֹמָם
אַל יִהְיֶה לִבְּךָ גַּס עִמָּם בַּקֵּשׁ אֶת שְׁלוֹמָם
וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לַמַּכֹּלֶת תִּהְיֶה עָשִׁיר יוֹתֵר
מִמַּה שֶׁהָיִיתָ כְּשֶׁיָּצָאתָ לַדֶּרֶךְ