רפי וייכרט

מסגרת

אֲנִי מִתְרַגֵּשׁ כְּשֶׁאַתְּ מַרְכִּיבָה אֶת מִשְׁקָפַיִךְ

וּלְרֶגַע הָאוֹתִיּוֹת מִצְטַלְּלוֹת.

כָּךְ מִתּוֹךְ קַוֵּי מִתְאָר מְטֻשְׁטָשִׁים

נִגְלֵית לִפְעָמִים הָאַהֲבָה.

תְּחִלָּה מְפֻזֶּרֶת בַּקְּצָווֹת

אֲבָל בְּהִתְקָרְבָהּ

רוֹאִים בָּהּ כָּל אוֹת.

מתוך:

ננופואטיקה 6,

מקום לשירה, 2016