מלט

כָּל זֶה קָרָה בֶּאֱמֶת:
פִּתְאוֹם הָעוֹלָם הָיָה דֶּלֶת
וּפָנַי וְגוּפִי נַעֲשׂוּ טִיט וָמֶלֶט
וּבִפְנִים הָמוּ אֵלַי קוֹלוֹת יְלָדִים וְהוֹרִים,

וְהַנֶּפֶשׁ בַּחֲדָרִים כְּמוֹ זִמְזוּם בְּלֹעַ פֶּרַח,
וְכָל הָאַהֲבָה חָגָה סְבִיבִי: בּוֹאִי, בּוֹאִי
אֲבָל הָרוּחַ בְּסֶדֶק נָשַׁף : צְאִי, צְאִי, צְאִי,

לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ יָצָאתִי אֲבָל זֶה קָרָה בֶּאֱמֶת:
מַבָּטִים לִטְּפוּ אֶת גַּבִּי כְּמוֹ טְפָרִים שֶׁל תֻּכִּי עֲנָק
אוֹ אוּלַי זֶה הָיָה הָאֲוִיר שֶׁיָּבַשׁ לִגְבִישִׁים
אוֹ אוּלַי מַשֶּׁהוּ קָרוּעַ נִקְרַע עוֹד בַּיָּם שֶׁבֵּין אִי לְאִי

רָחַקְתִּי, הִפְלַגְתִּי, הִגַּעְתִּי אֶל פֶּתַח הָרוּחַ,
אֶל כִּנֶּרֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶל עֶצֶם הָעִיר:
שָׁם נִקְוֵית הַתְּשׁוּקָה לְדִבּוּר
שֶׁל כָּל אָמָּנֵי פַּנְטוֹמִימָה,
שָׁם נוֹטֵף הֶחָלָב עַל הַבֶּכִי
וְהוֹפֵךְ לִשְׂדֵה קֶרַח לָבָן וְשָׁבִיר,
שָׁם נִכְלָאוֹת צִפּוֹרֵי הַצֶּבַע,
וְהוֹפְכוֹת לְהֶרֶף הָעַיִן
שֶׁבּיֵן ימְָמָה ליִמָמָה,

וְחוֹזְרוֹת לְאָזְנַי, לְתוֹךְ פִּי, נִשְׁאָפוֹת כַּאֲוִיר
זֶה קוֹרֶה גַּם עַכְשָׁו, בֶּאֱמֶת, לֹא אוּכַל לְהַסְבִּיר