כְּשֶׁפּוֹרֶצֶת מִלְחָמָה
כֻּלָּם מֻפְתָּעִים
אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב,
כִּי הַהֶרֶג טִבְעִי
כְּמוֹ יְפִי זְרִיחָה
אוֹ אֵשׁ פִּרְאִית
הוֹפֶכֶת יַעַר לְפֶחָם.
בִּשְׁעַת קְרָבוֹת
הַגֶּבֶר נָקִי מִצַּעַר,
פּוֹרֵחַ בַּלֶּהָבוֹת
מֻקָּף יָרֹק מַשְׁחִיר.
לִפְעָמִים מֻכְרָחִים
לַחְפֹּר בִּדְמָמָה
קֶבֶר אַחִים.
אַחַר כָּךְ יָבוֹאוּ
נָשִׁים עִם פְּרָחִים,
נָהָר שֶׁל דְּמָעוֹת
וְסִסְמָאוֹת מְנַצְּחִים.
כִּתְמֵי דָּם
יִשָּׁטְפוּ מֵהַמַּדִּים
וְהַחַיִּים יִמָּשְׁכוּ,
כִּי זֶהוּ אָדָם.