• דרש

  • פשט

ילי שנר

מי הילדה

גלם

מִי הַיַּלְדָּה שֶׁרָאִיתִי אֶתְמוֹל בְּעֹמֶק בִּתִּי
הָיָה לָהּ אֹדֶם וְצִפָּרְנַיִם,
בְּיָדֶיהָ הִיא הֶחְזִיקָה נַעֲלֵי עָקֵב, מְאַיֶּמֶת לִנְעֹל אוֹתָן
הוֹלֶכֶת לְאַט לְאָחוֹר

מִי הַיַּלְדָּה שֶׁרָאִיתִי אֶתְמוֹל בְּעֹמֶק בִּתִּי
רָצָה גְּבוֹהָה מֵעַל רֹאשׁ שְׁתֵּינוּ
הַבָּעַת פָּנֶיהָ מְעִידָה שֶׁעָזְבָה כְּבָר מִזְּמַן
אֶת יָדִי, אֲחוּזָה בְּיַד חַבְרוֹתֶיהָ
הַגְּדוֹלוֹת מִמֶּנָּה
הֵן צוֹעֲדוֹת וְהִיא נִדְחֶפֶת מִבִּפְנִים
בְּחוּט שֶׁהֵן קָשְׁרוּ לְטַבּוּרָהּ

מִי הַיַּלְדָּה שֶׁרָאִיתִי אֶתְמוֹל בְּעֹמֶק בִּתִּי,
בִּתִּי לָקְחָה אִתָּהּ הַבֹּקֶר תִּיק וָרֹד, אֶת קוֹלִי
הַמְּרַחֵף בֵּין צַלְעוֹתֶיהָ,
מַמָּשׁ כָּעֵת הַיְּלָדוֹת קוֹרְאוֹת בִּשְׁמָהּ, מְשַׁבְּשׁוֹת
אוֹתוֹ בְּכַוָּנָה, לְאַט,
חוֹרְטוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹת, עַל גֶּזַע,
מַצְמִידוֹת לִשְׁמָן, כּוֹתְבוֹת
הִיא הָיְתָה פֹּה, הָיְתָה פֹּה,
סִימָנֵי הַהֶכֵּר שֶׁלָּהּ דּוֹהִים.