יערה שחורי

מיכאל

מתוך: הזמנים הרועדים שלנו,

פרדס, 2024

חַג שָׂמֵחַ מִיכָאֵל
בַּצָּפוֹן יוֹרִים
אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים דַּי וְאוֹמְרִים עוֹד
לְכָל הַתַּנִּינִים עֵינַיִם צְהֻבּוֹת
וּשְׁמָם צְפַרְדֵּעַ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
אֲנַחְנוּ לֵב מֵת
וּמְפַרְפֵּר
הַמַּיִם קָשִׁים וַאֲנַחְנוּ סוֹפְרִים עַד שָׁלוֹשׁ.

חַגַ שָׂמֵחַ מִיכָאֵל
הָרַע וְהַטּוֹב מַחְלִיפִים דְּמוּת
כְּמוֹ שְׁבוּיִים
מַחְזִיקִים מִסְמְכֵי מַעֲבָר כְּחֻלִּים
מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן
בָּחוּר צָעִיר מְאוֹד מְמַלְמֵל
אֲנִי רוֹצֶה חַיִּים
מְכוֹנַת כְּבִיסָה, מְכוֹנַת קָפֶה
חוֹף וְיָם.

שְׁנֵי נְעָרִים נוֹשְׂאִים גְּדִי לָבָן אֶל מוֹתוֹ
חִידָה זְעִירָה כְּתוּבָה בְּשׁוּלֵי הַתְּמוּנָה
מָה שֵׁם הַגְּדִי
מָה שֵׁם הַנְּעָרִים
מָה שְׁמִי
אֲנִי מַטָּה אֶת הַכּוֹס
הַמַּפָּה סוֹפֶגֶת הַכֹּל.

לֵךְ לְךָ מִיכָאֵל
הַמִּפְרָשׂ לֹא לָבָן וְהַדֶּגֶל הוּרַם
מִי שֶׁיִּבְכֶּה יִבְכֶּה
אֶלֶף פַּעֲמוֹנִים וְלֹא קוֹלוֹ שֶׁל הַשָּׁחוּט
נְעָרִים מְשַׁלְּחִים זִקּוּקִים אֶל שְׁמֵי הָעֶרֶב
אִם לֹא יְשַׂמְּחוּ חָתָן וְכַלָּה
יִשְׂמְחוּ הֵם עַצְמָם
הִנֵּה הַבָּשָׂר שֶׁנִּצְבַּט הַיָּם הַנִּבְקָע
הִנֵּה הוּא בָּא הָאֹשֶׁר.