גילי חיימוביץ'

מיטתי אֵירְפּוֹרְט

מתוך: עונת המוך,

פרדס, 2011

אֲנִי נִרְדֶּמֶת כְּמוֹ מָטוֹס נוֹחֵת.

רַק סִיּוּם גּוֹרֵם לִמְטוֹסִים לִנְחֹת.

וְהָעוֹלָם קַיָּם גַּם כְּשֶׁהֵם לֹא מְפַקְּחִים שָׁם מִלְּמַעְלָה.

וְגַם כְּשֶׁאֲנִי יְשֵׁנָה.

הַמְּטוֹסִים גַּם הֵם יְשֵׁנִים לִפְעָמִים, בִּשְׂדֵה הַתְּעוּפָה,

גַּם מְכוֹנִיּוֹת יְשֵׁנוֹת, (אֲבָל לֹא עָפוֹת עֲדַיִן). שְׁנָתָן מֻפְרַעַת,

מֵעַצְלָנוּתֵנוּ.

בְּעוֹד אֶת שְׁנַת הַמְּטוֹסִים מְעִירָה תְּשׁוּקָה לִפְרֹץ גְּבוּלוֹת,

שְׁנָתִי הִיא נִסָּיוֹן לִשְׁמֹר גְּבוּלוֹת הַגּוּף.

אֵשׁ אֶת הַמָּטוֹס תַּנְחִית, בְּסִיוּם לֹא צָפוּי

וְאוֹתִי תַּצִּית מַעְלָה.

תִּמְנַע אוֹתִי מִלִּצְלֹל

אֶל מִטָּתִי אֵירְפּוֹרְט.

 

הַמָּטוֹס נָחַת עַל אִי – עַל הַפְּלַסְטֵר שֶׁבַּפֶּצַע.

הָאִי טוֹבֵעַ בְּמֵימָיו הַמַּקִּיפִים אוֹתוֹ.

כְּמוֹ סְפִינַת מַסָּע טוֹבַעַת בְּגִיגִית.

וְלִי יֵשׁ עַכְשָׁו עִיר תַּת-קַרְקָעִית

וּמָטוֹס שֶׁבְּעַצְבוּתוֹ הַמִּתְרַסֶּקֶת הָפַךְ צוֹלֶלֶת.