נִקְלַעְתִּי לְמַחֲנַק אַשְׁרַאי
וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהַמְּדִינָה לְהַלְאִים אוֹתִי
אוֹתָם בַּנְקִים שֶׁהִתְחַנְּנוּ בְּפָנַי לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת
שֶׁאֶקַּח שֶׁרַק אֶקַּח הַלְוָאָה בְּרִבִּית נְמוּכָה
אֵינָם מַאֲמִינִים בִּי הַיּוֹם
וְטוֹעֲנִים שֶׁאֵין לִי מַסְפִּיק בִּטְחוֹנוֹת
לָכֵן אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהַמְּדִינָה תַּלְאִים אוֹתִי
הִיא הֲרֵי לֹא תִּתֵּן לִי לִפֹּל
אֲנִי חָשׁוּב מִדַּי כְּדֵי לַתֵּת לִי לִפֹּל
מַצָּבִי טוֹב וְיֵשׁ לִי נְכָסִים
וּבְנוֹסָף מְנָיוֹת עֲתִידִיּוֹת בְּצוּרַת תַּמְלוּגִים
עַל סְפָרַי
כְּדַאי לַמְּדִינָה לְהַחְזִיק אוֹתִי בַּחַיִּים
כְּדֵי לֵיהָנוֹת מֵאוֹתָן זְכֻיּוֹת
שִׁבְעִים שָׁנָה לְאַחַר מוֹתִי
מַצַּב הַכְּלָיוֹת, הַלֵּב, הָרֵאוֹת, הַכָּבֵד, כָּל הַמַּעֲרָכוֹת
מְשֻׁמָּשׁוֹת בְּמַצָּב תָּקִין
קְצָת בְּעָיוֹת שְׁמִיעָה וְסוֹבֵל מֵעֲיֵפוּת כְרוֹנִית
אֲבָל מִי בְּעֶצֶם לֹא בְּיָמֵינוּ?
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁכָּל כַּלְכְּלָנֵי הָעוֹלָם יָבוֹאוּ וְיִתְמְכוּ וִיעוֹדְדוּ
אֶת מֶמְשַׁלְתִּי וִיחַזְּקוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא תַּזְרִים לִי מְזֻמָּנִים
אֲנִי מְבַקֵּשׁ גַּם לֹא לָקַחַת לִי אֶת הַבּוֹנוּסִים
וְעַל כָּל דוֹלַר שֶׁאַרְוִיחַ אֲנִי מְבַקֵּשׁ רַק בּוֹנוּס שֶׁל
דוֹלַר נוֹסָף
בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים
כְּשֶׁהַשּׁוּק יִתְיַצֵּב תּוּכְלוּ לְהַפְרִיט אוֹתִי
אוּלַי אֲפִלּוּ אֲנִי
אֶהְיֶה מוּכָן לִקְנוֹת אֶת הַמְּנָיוֹת שֶׁל עַצְמִי.
אוקטובר 2008