סיגל בן־יאיר

מזכירה (1)

מתוך: לא מעודן,

הליקון, 2011

2011

אֲנִי מַזְכִּירָה דּוּ־שֻׁלְחָנִית, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתֶם

מַזְכִּירָה דּוּ־שֻׁלְחָנִית כָּמוֹנִי, אַ־רַגְלִית. אוֹ בְּאַנְגְלִית

לֶגְלֶס. דֶּגֶם 803 מָקַ"ט 12985. מֵעוֹלָם לֹא קַמְתִּי

מִן הַמִּכְתָּבָה. הַבִּיטוּ עָלַי מִדֶּלֶת מס' 1918, קוֹמָה

מִינוּס שָׁלֹש, כֻּלִּי שֻׁלְחָן וְגַף־מַדָּף הֶקֵּפִי, מְדַפְדֶּפֶת

בִּמְהִירוּת מִמָּתְנַי וָמַעְלָה. אֲנִי אִשָּׁה־שֻׁלְחָן, יֵשׁ לִי אַגָּן,

מֻבְרָג וּמִמֶּנּוּ מָעֳבָרוֹת פְּקֻדּוֹת סִיבוּב, כִּיפוּף, הַקְלֵד

הַדְפֵּס. בִּשְׁנֵי עֳתָקִים בְּבַקָּשָׁה, 180 מַעֲלוֹת שֶׁל יְעִילוּת,

וּמֵאֲחוֹרַי, כָּךְ מְסַפְּרִים, תְּמוּנַת נוֹף נִפְלָאָה. אֲגַם צָלוּל

צְבִי וּשְׁקִיעָה. בְּשָׁעָה חָמֵשׁ וַעֲשָׂרָה, בַּחֲשֵׁכָה,

אֲנִי מַצְמִיחָה אֶת רַגְלַי מֵחָדָשׁ, פְּרָס לָעוֹבֵד הַמִּצְטַיֵּן.

מֵעוֹלָם, מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתֶם אֶת רַגְלַי הַקְּטַנּוֹת, הַמִּתְאָרְכוֹת

נְמוֹגוֹת, עִם אוֹר פְלוֹרוֹסֶנְט רִאשׁוֹן שֶׁל בֹּקֶר.