נועה שקרג'י

* [מוּזִיקָה נַעֲשֵׂית מֵהָאֲוִיר]

מתוך: נא,

מקום לשירה, 2023

מוּזִיקָה נַעֲשֵׂית מֵהָאֲוִיר אַתָּה יוֹדֵעַ, זֶה הָאֲוִיר שָׁר מִפֶּה בִּלְתִּי נִרְאֶה. בָּאֲדָמָה כְּבָר צָפוּף וְחוֹלֶה וְאָבֵל וּכְבָר אֵין הֵד אֲפִלּוּ בַּהֵיכָלוֹת אֲפִלּוּ בַּמְּעָרוֹת, אֲבָל הָאֲוִיר מִתְנַעְנֵעַ וְשָׁר שִׁירֵי תְּפִלָּה וְעֶרֶשׂ, רֵיק מִצְּלָעוֹת עוֹשֶׂה אֶת מֶחְוַת הַזְּרוֹעוֹת לְרֹחַב גְּבָעוֹת הַחַמְצָן הָעֲצוּמוֹת הַפְּטוּרוֹת מִנַּדְנֵדוֹת אוֹ מִגְלָשָׁה שֶׁסּוֹפָן בְּרַב־קוֹמוֹת, נוֹשֵׁף בְּשִׂמְחָה תַּחַת הַשִּׂמְלָה הַמִּסְתּוֹבֶבֶת, וּכְשֶׁהַכִּנּוֹרוֹת נִכְנָסִים מַשֶּׁהוּ בּוֹ נִזְכָּר לֹא מִכָּאן, וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים בִּתְנוּעַת הַקֶּשֶׁת אֶל פֶּרֶק הַיָּד כְּלוֹמַר מְאִטִּים וּמִתְגַּבְּרִים הֵם מוֹשְׁכִים אֶת הֶעָתִיד אֶל אִישׁוֹן הָעֲמָקִים. וּכְשֶׁהֵם מַחְלִיפִים מִשְׁקָלִים אוֹ לְרֶגַע מִתְעַכְּבִים הַבִּיט מִן הַלֵּב לְפֶתַע מַבְהִיל כְּמוֹ מִי שֶׁנִּמְצָא בְּחֶדֶר עִם כֶּלֶב וְאָח וְסַפָּה מֵאָה וְשִׁשִּׁים שָׁנָה תַּחַת שְׂמִיכָה וּפִתְאוֹם נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמֻקָּה. וּכְשֶׁהֵם זוֹרְחִים, וּכְשֶׁהֵם מַפְצִירִים, וּכְשֶׁהֵם מִתְחַנְּנִים הַכִּנּוֹרוֹת, מָה עוֹשִׂים. מוּזִיקָה נַעֲשֵׂית מֵהָאֲוִיר אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת צְרִימַת הַקֶּשֶׁת הַמְּרוּחָה שָׂרָף עַל הַמֵּיתָר נֶחְנֶקֶת תַּחַת כֹּבֶד הַיָּד. וּכְשֶׁהֵם מְמַהֲרִים וּכְשֶׁהֵם נוֹגְשִׂים וּכְשֶׁהֵם מַכִּים בְּשׁוֹט עַל הַזְּמַנִּים, וּכְשֶׁהֵם מְבִיאִים אֶת כָּל הַשְּׁכֵנִים וְהָאַבּוּב וְהַבָּסוֹן וְקֶרֶן הַיַּעַר בְּלִי לְהָבִין לְמָה מִיָּד מִתְגַּיְּסִים לְאַיֵּם וּלְהַזְהִיר וְלִסְגֹּר עִנְיָן – יֵשׁ לָהֶם אֶת הַקִילֶר אִינְסְטִינְקְט, וְלִפְעָמִים הֵם עֲדִינִים שֶׁזֶּה לֹא יֵאָמֵן שֶׁסּוֹף הַנְּשִׁיפָה קוֹל וְלֹא עֲרָפֶל. וּמֵהַמּוּזִיקָה אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁלֹּא צָרִיךְ לוֹמַר יוֹתֵר מִדַּי, רַק מַסְפִּיק, מִשְׁפָּט אֶחָד מַסְפִּיק, וְלַחֲזֹר עַל זֶה. וְלַחֲזֹר עַל זֶה. וְלַחֲזֹר עַל זֶה. וְלַחֲזֹר עַל זֶה. עַד שֶׁאֶתְפּוֹרֵר לְגַמְרֵי, עַד אֲוִיר.