“אין שותי מים בקרב המשוררים" (פתגם יווני עתיק)
מְהַנְדֶּסֶת הַמַּיִם אוֹמֶרֶת שֶׁכָּל הַחָכְמָה הִיא
לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּיִם מֵהַבּוֹרוֹת לְדִירוֹת.
לְהוֹרִיד אֶת הַמַּיִם זֶה לֹא הִיא, זוֹ הַכְּבִידָה, זֶה הַבִּיּוּב,
זוֹ רֶשֶׁת אַחֶרֶת.
הִיא מַצִּיעָה לִי יַיִן, אֲנִי לוֹקֵחַ כּוֹס מַיִם וּמַצִּיעַ לָהּ לְהָרִים לַחַיִּים.
מְהַנְדֶּסֶת הַמַּיִם מוּכָנָה לַעֲשׂוֹת לְחַיִּים רַק עִם יַיִן, כִּי
יַיִן עוֹלֶה לְמַעְלָה וּמַיִם זוֹרְמִים לְמַטָּה, זֶה פִּיפִּי,
זוֹ רֶשֶׁת אַחֶרֶת.
אֲנִי מְקַבֵּל אֶת סֵרוּבָהּ בְּהַעֲרָכָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בַּעֲלַת מִקְצוֹעַ
שֶׁהוֹלֶכֶת עִם הָאֱמֶת שֶׁלָּהּ עַד הַסּוֹף. הִיא יוֹדַעַת לְהוֹבִיל מַיִם,
מְהַנְדֶּסֶת הַמַּיִם. הִיא הַגּוּף שֶׁלִּי.
