אבישי חורי

מגדל

לוּ לְפָחוֹת הָיָה מִגְדָּל פִּקּוּחַ
נֶפֶשׁ.
לוּחַ טִיסוֹת שֶׁיַּרְגִיע, בְּקָּרוֹב הַהַמְרָאָה
מַסֵּכוֹת חַמְצָן בִּנְּחִיתוֹת הָאֹנֶס
חִצִּים זוֹהֲרִים לַיְּצִיאָה הַקְּרוֹבָה

 

וְלֹא רַק הַלֵּב הַזֶּה הַמְהוּסָס
קַבַּרְנִיט שֶׁנִּנְעַל בְּתָּא הַטַּיָּס
מוּכָן כִּלְאָחָר מָנוֹף-יָד
לְהִתְרַסֵּק אֶל חֹד מוּשְׁלָג
(כּוֹכָב אֶחָד נוֹפֵל לְבַד)
בְּאֵינְסוֹף הַהִימָלָאיָה.

מתוך:

שמיים פתוחים – אנתולוגיית שירי טיסה,

מקום לשירה, 2022