אֲנִי זוֹכֵר שֶׁחִרְבַּנְתִּי בַּמִּכְנָסַיִם בְּאֶמְצַע הַמִּבְחָן בְּגֵאוֹגְרַפְיָה
וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי לְבַקֵּשׁ לָצֵאת הַחוּצָה
כִּי כֻּלָּם רָצוּ לְהַעְתִּיק מִמֶּנִּי
וְאָז הַכִּתָּה הִתְחִילָה לְהָרִיחַ
גַּם הַמּוֹרָה מִרְיָם
כֻּלָּם הֵבִינוּ
אֲבָל לֹא הוֹצִיאוּ מִלָּה.
אַחֲרֵי שֶׁנִּגְמַר הַמִּבְחָן, קֶרֶן הִגִּישָׁה אוֹתוֹ לַמּוֹרָה בִּמְקוֹמִי
בַּהַפְסָקָה הִמְשַׁכְתִּי לָשֶׁבֶת עַל זֶה
גַּם בַּשִּׁעוּר שֶׁאַחֲרֵי הַמִּבְחָן
וּבַשִּׁעוּר שֶׁאַחֲרָיו
זְבוּבִים הִתְחִילוּ לְהִתְעוֹפֵף סְבִיבִי
וְכֻלָּם סָבְלוּ
אֲבָל לֹא הוֹצִיאוּ מִלָּה
חִכִּיתִי שֶׁהַיּוֹם יִגָּמֵר וְאוּכַל לָצֵאת
נִגַּבְתִּי אֶת הַכֹּל בַּמַּחְבָּרוֹת שֶׁלִּי
אֲפִלּוּ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה
אֱלֹהִים עַד הַיּוֹם
לֹא הוֹצִיא מִלָּה
בְּתוֹכִי רָצִיתִי שֶׁיִּצְחֲקוּ עָלַי
שֶׁיַּמְצִיאוּ לִי שְׁמוֹת גְּנַאי
שֶׁיִּזְכְּרוּ לִי אֶת זֶה עַד הַתִּיכוֹן