הַזּוֹנָה בַּחַלּוֹן הַמּוּאָר יָפָה מְאֹד.
הִיא קוֹרֵאת בְּסֵפֶר.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה הִיא קוֹרֵאת.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת מָה הָיְתָה יַלְדוּתָהּ.
לֹא הָיִיתִי רוֹצֶה לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמֶּיהָ הַיָּפִים
בִּצְעִיפִים שֶׁל מָשָׁל. לְמָשָׁל:
דָּג נָדִיר בְּאַקִוַרְיוּם;
אִמּוּם חַי בְּוִיטְרִינָה;
אֵם-כָּל-חַי בַּקֹּדֶשׁ.
הִיא יָפָה מְאֹד.
וְאֵין לִי סָפֵק שֶׁהִיא דְּרוּכָה לָרֶגַע
שֶׁבּוֹ תֶּחֱדַּל לִהְיוֹת מָשָׁל
וְתוּכַל לְכַבּוֹת אֶת מַרְאֵה עֵינַי.
אמסטרדם