מָה שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתִי הוּא כַּנִּרְאֶה מָה
שֶׁיַּחְשֹׂף אֶת הֶעָלוּב
אֶת הֱיוֹתִי נִזְקָק כָּל כָּךְ
לְחֵיק לְהִסָּדֵק בּוֹ, לְשִׁיר שֶׁיִּכָּתֵב
עַל שְׁנוֹת אֵין-חֵיק
לְבֹקֶר לְהִתְפַּלֵּשׁ בְּתוֹכוֹ, שְׂמִיכָה
שֶׁלֹּא תַּחְרֹג מִמֶּנָּה רֶגֶל, נוֹכְחוּת קְבוּעָה שְׁקֵטָה
כְּמוֹ הַשַּׁבָּת
לִשְׁאֵלוֹת כְּמוֹ
״אֵיפֹה אַתָּה? הֵכַנְתִּי לְךָ מִיץ תַּפּוּזִים״
אוֹ
״אֲנִי בַּמַּאֲפִיָּה, יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁבִּמְיֻחָד אַתָּה אוֹהֵב?״
