• דרש

  • פשט

שולמית אפפל

מאוחר מדי להכחיש געגועים

התרה

כֹּל מָקוֹם טוֹב לֶקַבֵּל בּוֹ אֶת הַכְּאֵב וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁאִם טוֹב לַגָּמָל
וְטוֹב לַתָּמָר אָז שׁוּבִי שׁוּבִי תְּשׁוּקָתְךָ עָלַי וְשָׁלוֹם לַאֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ
מְאֻחַר מִדַי לְהַכְחִיש גַעֲגוּעִים. הֵם הַשִׁיר וְהַקֶסֶם, הֵם הַמָּוֶת
אֲבוּדִים עֳפַרִים גַּלְמוּדָה צְבִיָה צוּף חֶלְבּוֹנִים לְמִּשְׁכָּב בֹּקֶר
אַהֲבָה תַּעֲנוּג