אפרת בן-יהודה לוין

מַזִּיקִים

יָא מָאמָא, אַח' אִמָּא, כַּמָּה בָּלַעְתְּ, כַּמָּה, כַּמָּה
כַּמָּה בָּלַעְתְּ יָא מָאמָא.
צְפַרְדֵּעִים, צְפַרְדֵּעִים עַל צְפַרְדֵּעִים, נְחָשִׁים,
עַקְרַבִּים, עַקְרַבִּים אַרְסִיִּים, וְלֹא יָדַעְתְּ,
לֹא יָדַעְתְּ מָה אַתְּ בּוֹלַעַת,
לֹא יָדַעְתְּ שֶׁאַתְּ בּוֹלַעַת, הָיִית יַלְדָּה,
עוֹלָה. מֵהַגָּלוּי, מֵהַסָּמוּי עִכַּלְתְּ, סָפַגְתְּ,
יָא מָאמָא, הַיַּלְדָּה הַכֹּל קָלְטָה.
וְהֵם הִתְעַכְּלוּ בְּתוֹכֵךְ, הִתְעַכְּלוּ,
כֻּלָּם בְּתוֹכֵךְ, הָפְכוּ לְבָשָׂר מִבְּשָׂרֵךְ,
לְהֶבֶל נִשְׁמָתֵךְ,
וְאוֹתִי הֶאֱכַלְתְּ יָא מָאמָא, הֶאֱכַלְתְּ,
הִכְרַחְתְּ לִבְלֹע לְקִרְבִּי צְפַרְדֵּעִים עַל צְפַרְדֵּעִים,
נְחָשִׁים, עַקְרַבִּים אַרְסִיִּים, וְלֹא יָדַעְתִּי
שֶׁאֲנִי אוֹכֶלֶת מַזִּיקִים
לֹא יָדַעְתִּי מָה אֲנִי אוֹכֶלֶת, תִּינוֹקוֹת יוֹנְקִים
מָה שֶׁנּוֹתְנִים. יְלָדִים מְבַקְּשִׁים חַיִּים.
יָא מָאמָא, עַכְשָׁו אַתְּ בַּת שִׁבְעִים וַעֲדַיִן לֹא
רוֹאָה וְעֵינַי נִפְקְחוּ, עֵינַי רוֹאוֹת, אֲנִי אוֹמֶרֶת לָךְ-
בָּלַעְתְּ צְפַרְדֵּעִים, הֶאֱכִילוּ אוֹתָךְ בְּאֶרֶס עַקְרַבִּים,
עִכַּלְתְּ נְחָשִׁים,
וְאָמַרְתְּ טָעִים.

מתוך:

אח' אמא,

גמא, 2024