מָחָר אֶסַּע לְאֵזוֹר הַתַּעֲשִׂיָּה וְאַפְקִיד אֶת הָרֶכֶב הַיָּשָׁן בִּידֵי פַּחָח שֶׁיַּחֲלִיף טַמְבּוֹן וְכָנָף שֶׁקִּמְּטוּ מוֹנִית שֶׁבְּעָלֶיהָ צָרַח עָלַי כְּמוֹ חָרְבָה פַּרְנָסָתוֹ אַחַר אֶקַּח קַו 34 וְאֶסַּע לְאֹזֶן קַשֶּׁבֶת בְּעֵמֶק רְפָאִים לְתַקֵּן אֶת מַכְשִׁיר הַשְּׁמִיעָה שֶׁסוֹתֵם אֶת הָאֹזֶן וּמְסָרֵב לֹא אֲצַפֶּה לִגְּדוֹלוֹת אֶלָּא שֶׁהַיּוֹם יַעֲבֹר בְּשָׁלוֹם כָּל חַיַּי אֲנִי מְתַקֵּן אֶת שֶׁנִּשְׁבָּר
