בָּאתִי לִירוּשָׁלַיִם
חָשַׁבְתִּי לִפְגֹּשׁ אוֹתָךְ בְּיַחַד עִם מֶזֶג-הָאֲוִיר הַמִּתְחַלֵּף,
עִם הָעֲנָנִים הַמַּתְחִילִים לִלְבֹּשׁ גְּוָנִים אֲפֹרִים –
שְׁחוֹרִים וּמְבַשְּׂרִים אֶת הַגֶּשֶׁם
וּלְבָנִים כִּי הַשֶּׁמֶשׁ מֵאֲחוֹרֵיהֶם.
הַחֻלְצָה מְחַמֶּמֶת עַד פִּרְקֵי אֶצְבְּעוֹתַי
וַאֲנִי מִתְכַּנֵּס דַּרְכָּהּ פְּנִימָה כְּמִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי הַחֹרֶף
וְנֶהֱנֶה מִן הָעַצְמִיּוּת שֶׁהִיא שֶׁלִּי.
בָּאתִי לִירוּשָׁלַיִם
חָשַׁבְתִּי לִפְגֹּשׁ אוֹתָךְ וּלְהַנִּיחַ לְרוּחַ לִנְשֹׁב עַל פָּנַי
הַחֲשׂוּפוֹת בִּשְׁלַב זֶה.
יְרוּשָׁלַיִם עֲטוּפָה בִּסְתָו וּבִילָדִים הַשְּׂמֵחִים לְמַרְאֶה הַסְּתָו
הַמַּחֲלִיף אֶת הַקַּיִץ, וְאוּלַי עֲדַיִן אֵינָם שָׂמִים לֵב לְשִׂמְחָתָם.
חִלּוּף הָעוֹנוֹת מַגְבִּיר בִּי אֶת הַתְּחוּשָׁה שֶׁל עַצְמִיּוּתִי אֲנִי
שֶׁמְּעַט הִשְׁתַּחֲקָה בַּקַּיִץ הָעוֹמֵד לַחֲלֹף.
בָּאתִי לִירוּשָׁלַיִם
לִפְגֹּשׁ אוֹתָךְ,
כַּדֶּרֶךְ בָּהּ הַקַּיִץ הָאָצוּר בְּתוֹכִי
פּוֹגֵשׁ אֶת הַסְּתָו
