הַטִּיסָה הַזֹּאת עוֹמֶדֶת לִנְחֹת.
דַּוְקָא הִרְגַּשְׁתִּי דֵּי בָּטוּחַ
לָטוּס בְּעֶזְרַת הָרוּחַ
מִמִּגְדָּל פִּקּוּחַ לְמִגְדַּל פִּקּוּחַ.
אֲנָשִׁים מְיֻמָּנִים וְאַלְמוֹנִים הִזְהִירוּ אוֹתִי בִּשְׂפַת קוֹד
מִפְּנֵי טִיסָה גְּבוֹהָה מִדַּי
שֶׁהִיא טִיסָה מְאֹד קָרָה –
זֶה מַה שֶׁקָּרָה לִי לְפִי הַקֻּפְסָה הַשְּׁחוֹרָה.
אֲנִי דַּוְקָא קִוִּיתִי לִנְחִיתָה אֲרֻכָּה וְרַכָּה
שֶׁלֹּא תְּחַיֵּב אֶת שֵׁרוּתֵי הַהַצָּלָה
לְהֵאָסֵף סְבִיבִי בְּיוֹם מְעֻנָּן וֲחֲסַר עִנְיָן.
