אֲבָל מַה קָּרָה הֵם שׁוֹאֲלִים
לֹא בְּטוּחָה אַתְּ אוֹמֶרֶת מְשַׁחְזֶרֶת
פְּגִישָׁה, יוֹם שִׁשִּׁי שְׁעַת צָהֳרַיִם. הֵם לֹא
מַאֲמִינִים. סַפְּרִי אֱמֶת מַה
קָּרָה, מָה אַתְּ מַסְתִּירָה
סַפְּרִי נְקֻדַּת שְׁבִירָה
דְּחִיפָה אַחֲרוֹנָה
אֵין
זוֹכֶרֶת יָמִים
רַבִּים עָקֵב בְּצַד
אֲגוּדָל לֹא לִפֹּל עֲדַיִן
אוּלַי לִקְפֹּץ אוּלַי כָּל זֶה
כְּבָר קָרָה לָךְ גַּם פַּעַם מִזְּמַן
פָּגְעוּ בָּךְ וּבָרַחְתְּ וְשׁוּב עַכְשָׁו,
