מאיר דדון

לסמן את הקצוות

אָבִי הָיָה הַמַּחַט שֶׁבָּהּ חָרְטוּ
אֶת הַחֻקִּים עַל סַרְגֵּל הַמַּתֶּכֶת
וְאִמִּי הָיְתָה הָאֵשׁ שֶׁהִתִּיכָה אוֹתָם
אֲנַחְנוּ הָיִינוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁחִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם
עַל מַצֵּבַת הַזִּכָּרוֹן נִמְצָא
תַּצְהִיר הִסְתַּלְּקוּת מֵעִזָּבוֹן.

מתוך:

שוקולד מריר,

ספרי עיתון 77, 2015