בעז יניב

*[לס׳]

,

2008

 

לְס’

רָצִיתִי לְסַפֵּר לְךָ

שֶׁקָּנִיתִי סֵפֶר שֶׁכָּתַבְתָּ,

אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל

רָצִיתִי שֶׁתְּגַלֶּה אֶת זֶה

בְּחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק.

כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלְּךָ

אֵין, וְגַם לִי

אֵין תִּקְוָה

בְּשִׁירָה אוֹ בְּזָ’אנֶרִים אֲחֵרִים,

וּבֵינְתַיִם הַחֶשְׁבּוֹנוֹת נֶעֱרָמִים

וּמְשַׁמְּשִׁים סִימָנִיּוֹת

וּבֵינֵיהֶם

צוֹמְחוֹת שׁוּרוֹת.