אורית פוטשניק

לנעמה שפירא 22.5.1942 – 21.5.2016

מתוך: עינה של האורקל,

פרדס, 2019

נָשִׁים שֶׁאֵינָן רְשׁוּמוֹת עוֹמְדוֹת עַל הַקֶּבֶר.

נָשִׁים שֶׁאֵינָן רְשׁוּמוֹת שָׁרוֹת בְּקוֹלוֹת מְלוּחִים

וְקוּרִים עֲדִינִים וּשְׁקוּפִים נִמְשָׁכִים וְהוֹלְכִים

מִתּוֹכָן וּסְבִיבָן אֶל הָאָרֶץ כֻּלָּהּ וּמֵעֵבֶר.

 

נָשִׁים שֶׁאֵינָן רְשׁוּמוֹת שָׁרוֹת לָךְ עַכְשָׁו.

לֹא נִרְשַׁם בְּמִרְשַׁם אֻכְלוּסִין שֶׁהָיוּ אַחְיוֹתַיִךְ.

לֹא נִרְשַׁם אֵיךְ נִחַמְתְּ וְעִרְסַלְתְּ וְהָיוּ לִבְנוֹתַיִךְ.

לֹא הָיָה שָׁם בֵּית אָב וְלָכֵן לֹא נִרְשַׁם, לֹא נִכְתַּב,

 

אֵיךְ הָיִית אֲהוּבָה וְנֶחְשֶׁקֶת וְאֵם וְאָחוֹת,

אֵיךְ נִטְווֹת מִקּוּרִים עֲדִינִים וּשְׁקוּפִים מִשְׁפָּחוֹת.

מִקּוּרִים עֲדִינִים וּשְׁקוּפִים, אֵיתָנִים כַּמַּגָּע

 

הֶעָדִין שֶׁל יָדֵךְ הָאוֹחֶזֶת, מֵהֶם נֶאֶרְגָה

עֲרִיסָה הַמְּשֻׁלַּחַת עַכְשָׁו בְּעֵינַיִם לַחוֹת.