אמיר אור

לך-לך

מתוך: החיה שבלב, אהבות 1990–2010,

קשב לשירה, 2010

2010

לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ, אֱלֹהִים שֶׁלִּי.
לֶךְ-לְךָ, בּוֹא אֵלַי,
הַלֵּךְ עַל עוֹרִי בִּשְׂפָתֶיךָ.
בּוֹא שָׁחֹור, בּוֹא לַיְלָה,
גַּע בִּי כֻּלִּי, גַּע
אַל תּוֹתִיר מְתֹם.
עֲלֵה בִּי אוֹתוֹת, תֵּן
נַחֲלַת עוֹלָם, זֶרַע רַב,
הַרְבֵּה לִי, אֱלֹהִים שֶׁלִּי
כִּי לְךָ אֶתְנֶנָּה,
אַרְבֶּה
אֶתְנָן.

לֶךְ-לְךָ מִגּוּפְךָ, אֱלֹהִים שֶׁלִּי,
לֶךְ לְךָ, בּוֹא אֵלַי,
פְּצַע לִבִּי בַּחֲלַק שִׁנֶּיךָ.
גַּע פָּנַי, גַּע עֵינַי,
הַמֵת בֶּאֱמֶת, אַל תּוֹתִיר.
עֲלֵה בִּי עַד אֶצְבָּעוֹת בֶּכִי, עֲלֵה
עַד הָאָדָם, עַד לְפָנֶיךָ
כֻּלִּי
אַתֶּם.

לֶךְ-לְךָ מִפָּנֶיךָ, אֱלֹהִים שֶׁלִּי,
לֵךְ לְאָרְכִּי, לְרָחְבִּי
לֵךְ לְאָפְקִי
אָנֹכִי
אֶבְעַר לְפָנֶיךָ, לֹא אוּכַל.
הִנֵּה רוּחִי

רַק פָּנִים מְעַט לְאֵינֶךָ
הִנֵּה
אֵינִי.