חִפַּשְׂתִּי וְחִפַּשְׂתִּי אֶת הַלִּימוֹנִים
עַד שֶׁמָּצָאתִי כַּמָּה, בִּקְצֵה הַמַּעֲבָר.
גֶּבֶר גָּבוֹהַּ וּמְזֻקָּן עָמַד שָׁם,
מַבִּיט בְּמָסַךְ שֶׁל טֵלֵפוֹן.
"אֶת אֵלֶּה אֲנִי צָרִיךְ, אֶת הַלִּימוֹנִים"
אָמַרְתִּי לוֹ, רוּחִי מִתְקַצֶּרֶת, חוֹנֵק צְרָחָה.
הוּא לֹא זָז,
אָז אֲנִי הָדַפְתִּי אוֹתוֹ בְּרַכּוּת לָרִצְפָּה
וְהוּא הִתְנַפֵּץ שָׁם, בְּצִלְצוּל עָצוּם וָרֵיק.
לֹא הָיָה כְּלוּם בְּתוֹכוֹ. כְּלוּם. גְּבָרִים
הֵם כָּכָה תָּמִיד, בְּיִחוּד גְּבָרִים
מִן הַסּוּג הַגָּבוֹהַּ הַשָּׁקֵט. הַמְּנַקִּים,
שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה,
בָּאוּ וּמַהֵר גָּרְרוּ אוֹתוֹ הַחוּצָה,
עוֹשִׂים רַעַשׁ הֲכִי קָטָן שֶׁאֶפְשָׁר.
רַק שְׁנֵי לִימוֹנִים נִשְׁאֲרוּ:
לָקַחְתִּי אֶת הַקָּטָן.
"צָרִיךְ תָּמִיד לִהְיוֹת
מִתְחַשֵּׁב הֲכִי גָּדוֹל שֶׁאֶפְשָׁר" אָמַרְתִּי
לַקּוֹל הַמְּיַבֵּב, אִשְׁתּוֹ, שֶׁבְּתוֹךְ
הַטֵּלֵפוֹן שֶׁל הָאִישׁ הַגָּבוֹהַּ וְהַמְּזֻקָּן, לוֹפֵת
אֶת הַלִּימוֹן בְּיָדִי הָאַחֶרֶת, חָזָק
חָזָק
