גלעד מאירי

להסתדר כולם מסתדרים בסוף סוף

מתוך: פגני אורגני,

כרמל, 2003

2003

בַּשִּׂיחִים סְבִיב הַבַּיִת כְּבָר אֵין חַיוֹת בָּר אֲבָל

לִפְעָמִים נִדְמֶה לִי שֶׁלְּאֹרֶךְ הַגָּדֵר

מִסְתּוֹבֵב אֵיזֶה פַּנְתֵּר שֶׁאוֹמֵר

מַהֵר

וּמִפִּיו זֶּה נִשְׁמָע

מַה זֶּה מַהֵר כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר

הַשְׁלֵם אֶת הֶחָסֵר הַשְׁלֵם אֶת הֶחָסֵר

כִּי הוּא הַפַּנְתֵּר

מַהֵר מַהֵר יַאלְלָה

צַנְזֵר

צַנְזֵר

הַשְׁלֵם אֶת הֶחָסֵר

טִיּוּל אַחֲרֵי צָבָא

שְׂכֹר דִּירָה עִם

שֻׁתָּף וְשֻׁתָּפָה זְכֹר

אֶת הַנְּפָלִים גְרְר

תֹּאַר רִאשׁוֹן לֹא חָשׁוּב

בְּמָה הָעִקָּר

שֶׁתִּהְיֶה תְּעוּדָה וְאָז

מְכוֹנִית חֲתֻנָּה דִּירָה הָעִקָּר

דִּירָה אֲפִלּוּ אַרְבָּעִים מֶ"רְר

אֲפִלּוּ בִּשְׁכוּנָה גְּרוּעָה

תַּשְׂכִּיר אוֹתָהּ הָעִקָּר

לֹא לִזְרֹק כֶּסֶף שְׂכִירוּת סְתָם גַּם

אֲנַחְנוּ הִתְחַלְנוּ כָּכָה מְקָרֵר וְאָז בְּרְר

יְלָדִים שָׁטִיחַ מֵדִיחַ מָשִׁיחַ תַּרְוִיחַ

יוֹתֵר וְתִסְתַּדֵּר וְאָז אֶפְשָׁר

גַּם לְדַבֵּר עַל זֶה

סַפֵּר מָה עוֹבֵר עָלֶיךָ

שַׁחְרֵר שַׁחְרֵר

מַגֵּר אֶת הָרַעַד

אֶת הַפַּחַד

אִם זֶה מַה שֶּׁמְּשַׁפֵּר אֶת הַהַרְגָּשָׁה

מַגֵּר כָּל בָּדָד כֵּן

זֶה בְּסֵדֶר

אַתָּה מְיֻחָד אַחֵר

אַתָּה תִּתְגַּבֵּר הָעִקָּר הֱיֵה

אַתָּה הֱיֵה אַתָּה הֱיֵה

אַתָּה

מֵדִיחַ

זֶה קַל

אַל תַּטְרִיחַ

אֶת עַצְמְךָ כָּל כָּךְ

יֵשׁ לְךָ הַכֹּל עַכְשָׁו

אָז הֱיֵה אַתָּה עַצְמְךָ אַל

תַּדְחִיק הֱיֵה פָּשׁוּט

עַצְמְךָ הֱיֵה סְטֶרֵיאוֹ

וִידֵיאוֹ מַחְשֵׁב כֶּלֶב מְיַבֵּשׁ

שֻׁלְחַן עֲבוֹדָה סַפָּה

כֻּרְסָה מְכוֹנַת

כְּבִיסָה