אֲנִי יוֹדֵעַ, מוּחַמַד עַלִי הִצְמִיחַ לַדִּינוֹזָאוּרִים הַשְּׁחֹרִים כְּנָפַיִם.
כָּל הַכֹּחַ הָיָה מְרֻכָּז בְּגַב אֶצְבְּעוֹתָיו, יֹפִי שֶׁיָּכוֹל
לְהִתְחָרוֹת אֲפִלּוּ בְּקֶשֶׁת בְּעָנָן.
וּבַחֹשֶךְ, נִמְתַּח הַחֹרֶף כְּחַבְלֵי זִירָה,
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן צָץ כְּפִטְרִיּוֹת הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן
וּכְבוֹד הָעֲנָנִים הַהוֹלֵם בַּלֵּילוֹת כִּבְשַׂק אִמּוּנִים
יָכוֹל לְהַחֲרִיב הַר, יָכוֹל לְהַרְעִיד נָהָר.
