הַמּוֹרָה לְסִפְרוּת תָּפְסָה אוֹתִי עַל חַם
זוֹרֵק תַּפּוּחַ מֵהַחַלּוֹן.
הַמִּלִּים "אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרַב?"
נִתְקְעוּ לָהּ בַּגָּרוֹן.
מִתּוֹךְ הֶעָשָׁן שֶׁנִּפְלַט בְּאִטִּיּוּת מִפִּיהָ
נִשְׁמַע הֵד קוֹלָהּ הָרוֹעֵד:
"הִנֵּה, בְּבַקָּשָׁה, הַיִּשְׂרְאֵלִי הַמְכֹעָר!"
וַאֲנִי חָשַׁבְתִּי:
הַתַּפּוּחַ שֶׁלִּי בְּמִזְרָח
וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב.
