מאיר ויזלטיר

לא תעשה לך

,

 כְּמוֹ יִשְׂרְאֵלִי הַמְּדַמֶּה לְהָבִין אֶת אָמֶרִיקָה,

כָּכָה יָשַׁב וְנִסָּה לְהָבִין

אֶת הָאֱלֹהִים. אִישׁ חֲסַר תַּקָּנָה,

תָּר לוֹ זָוִית נְכוֹנָה

עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. שָׂם אֱלֹהִים עַל הַר הַזֵּיתִים

עִם הֲדוֹם שֶׁל אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית.

שָׂם כִּפָּה סְרוּגָה עַל הַר הַבַּיִת.

עָצַם עֵינָיו וְהֶעֱלָה בָּאוֹב

כֹּתֶל מַעֲרָבִי כָּפוּל אַרְבַּע.

 

כְּמוֹ חָלוּץ בּוֹדֵד בַּשַׁעַר שֶׁבָּעַט

כַּדּוּר מֵעַל שׁוֹעֵר מוּטָל בַּבֹּץ,

וְהַכַּדּוּר פָּגַע בַּשַּׁעַר וְקָפַץ

בַּחֲזָרָה אֶל קָדְקֳדוֹ שֶׁל הַבּוֹעֵט

וְשָׁב פָּגַע בַּשַּׁעַר וְקָפַץ –

 

וְכָכָה הֵם רְגָעִים שֶׁהֵם שָׁעוֹת.

וְשָׁבוּעוֹת. וִירָחִים.

רַק הַכַּדּוּר. וְכָל הַשְּׁאָר כְּבָר לֹא מְשַׂחֲקִים.

רֵיק הַמִּגְרָשׁ, וְהַקָּהָל יָשֵׁן.

 

וֵאלֹהִים הוּא שֵׁן שֶׁנֶּעֶקְרָה,

וּלְמַזְכֶּרֶת, כְּזִכְרוֹן יַלְדוּת כָּרוּת,

מִשְׁמֶרֶת בְּתֵבָה,

בִּמְגֵרָה,

בְּתוֹךְ שִׁדָּה,

עַל יַד מַסְרֵק מָרוּט.