אַתְּ עוֹזֶבֶת אוֹתִי וְנֶעְלָם לָךְ הַגְּבוּל.
הַאִם אֶפְרַע אֶת הַשֵּׁנָה בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ
צֵל חָרוּךְ שֶׁל זִקְפָּתִי?
אַתְּ נוֹשֶׁבֶת מֵעָלַי.
פֶּרַח שִׁגְיוֹנוֹתַי כָּבֵד לָךְ.
עִצְרִי,
אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ אֶת מָה שֶׁאַתְּ כּוֹתֶבֶת בִּי.