עדי וולפסון

לא יותר ולא פחות מזה

2019

אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת זֶה אַחֶרֶת.

עָמַדְנוּ כְּבָר עַל פִּי הַר הַגַּעַשׁ,

עֲנָנִים דְּחוּסִים בְּפַחַד, לָבָה רוֹתַחַת,

עֵינַיִם עֲצוּמוֹת. מְחַכִּים.

 

אִי אֶפְשָׁר לְיַפּוֹת אֶת מָה שֶׁהָיָה.

לֹא נִשְׁאַרְנוּ יַחַד. הָיוּ דֵּעוֹת קְדוּמוֹת,

עָבָר וְעָתִיד הוּטְחוּ זֶה כְּנֶגֶד זֶה,

נִתְּכוּ זֶה בָּזֶה. הָיִינוּ חַסְרֵי אוֹנִים.

 

הָיִינוּ כְּבָר עַל סַף הַהִתְפָּרְצוּת,

הַהִתְפָּרְקוּת, הָאֲבַדּוֹן. בָּרַחְנוּ

אֲחוּזֵי אֵימָה מֵעַצְמֵנוּ, זֶה מִזֶּה.

אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִצְרֹחַ שֶׁנִּצַּלְנוּ.

 

לֹא יוֹתֵר וְלֹא פָּחוֹת מִזֶּה.

 

 

מתוך:

אני אבא שלך,

פרדס, 2019