הרצל חקק

כמו לא הייתה שפה מעולם

‌‌הַשָּׁמַיִם יוֹדְעִים שֶׁזֶּה זְמָן הִתְהַוָּה

וְקָרָה, חוּטִים נִפְרָמִים, תֹּכֶן חַיֵּיכֶם

אִבֵּד תָּרְנוֹ בַּסְּעָרָה. הָעֲנָנִים חָשִׁים:

נִגּוּן הָרוּחוֹת, יְגוֹן קַרְחוֹנִים נְמַסִּים.

רַעַד לִקְרַאת שִׂיא. לְחִנָּם. הַגְּשָׁרִים

כְּאֵינָם. עוֹלָם וְשָׁמַם. חָרְבוּ נְחָלִים,

נִחֲרוּ בַּצָּמָא. עֲרָכִים, סֵפֶר בַּמּוֹרָדוֹת.

טוֹבֵעַ. מַפֹּלֶת יְסוֹדוֹת. הַמִּפְרָשׂ קָרוּעַ.

הַבָּזִיךְ נִשְׁבָּה, מִּזְבֵּחַ כָּבָה. גַּם הָעֲלִילָה

נֶעֶלְמָה. הַאִם קוֹל נְשָׁמָה יֵעוֹר מֵאֲדָמָה.

הֲתִבְקַע. תִּבְכֶּה הַהִיסְטוֹרְיָה. יֹפִי נִשְׁחָת.

מִקָּדָשָׁיו נָס, מִתְנַשֵּׁם. כִּנּוֹרָם. נֶחֱרָד יִתְנַגֵּן

לְלֹא עֲבָרָם. צוֹנְחִים שְׁחָפִים. תָּוֵי הַשָּׂפָה.

לַחַן נִשְׁבַּר בִּמְרוֹמֵי הָהָר, הֲנִשְׁכַּח הָאוֹצָר.

הַתֵּל. יָם שֶׁקָּצַף. סִפּוּן נֶעֱזָב. תֹּרֶן יְבַקֵּשׁ

בְּגָדָיו. מִמַּעֲמַקִּים הֵד עַצֶּבֶת. עֶצֶם לְעֶצֶם

תִּרְעַד, יִצְעַק קוֹל מִקֶּבֶר. שִׁירַת אֶבֶן בְּאֶבֶן,

מִנִּשְׁמַת הַתֵּל. נִגּוּן מִתְגַּלְגֵּל. בּוֹכָה אֵלֵינוּ,

רָאוּ גָּלוּתֵנוּ, רָאוּ עֲמִידָתֵנוּ, פְּאֵר בְּגָדֵינוּ,

עֵירֻמִּים בִּשְׁבִיל. מִי יְנַגֵּן גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל מְעִיל.

נְשָׁמָה, תַּרְבּוּת, מוֹרֶשֶׁת. יְפֵהפִיַּת נְצָחִים

סֵתֶר תְּשׁוֹרֵר, הַאִם תְּאַחֵר. לְאָן יִתְגַּלְגְּלוּ דַּפֵּי

קֹדֶשׁ שְׁבוּיִים. קוֹל מִקֶּבֶר מְבַקֵּשׁ אוֹת חַיִּים.

לְפַכּוֹת בָּנוּ מַיִם, מִתְגַּלְגֵּל יֵשׁ מֵאַיִן.

 

 

מתוך: