רות אשור

כל השנים אורידיקי שתקה

מתוך: הלומת אור,

מקום לשירה, 2019

א.

לַיְלָה אֶחָד אוֹרְפֶאוֹס נִשֵּׁק

אוֹתִי וְהִפְנָה אֶת הַגַּב

יָכֹלְתִּי לוֹמַר עֲצֹר, תִּסְתּוֹבֵב

עַכְשָׁו אֲבָל הוּא

הִתְחִיל לָנוּעַ, חָשַׁב

מֵיתָר קָרוּעַ שֶׁיַּחֲלִיף

אוֹ יְנַגֵּן גַּם בִּלְעָדָיו

אָז דָּמַמְתִּי, הָרֶגַע זָלַג

 

ב.

כָּל לַיְלָה מֵאָז אוֹרְפֶאוֹס מַפְנֶה

לִי גַּב, עַכְשָׁו רַק

אֶת עָרְפּוֹ אֲנִי זוֹכֶרֶת

נִשָּׂא גָּבוֹהַּ אוּלַי מֶטֶר שְׁמוֹנִים

פָּנָיו מְטֻשְׁטָשִׁים כֵּהִים

רוֹדֶפֶת אַחַר צְעָדָיו

חוֹזֶרֶת עַל סוֹפָם שֶׁל דְּבָרִים

 

ג.

הַלַּיְלָה בְּמִקְרֶה אֲנַחְנוּ נִתְקָלִים

עָבְרוּ עֶשֶׂר שָׁנִים

פִּתְאֹם הוּא מַפְנֶה פָּנִים

מִלִּים שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי נֶאֱלָמוֹת, נוֹתַר

נִימוּס פָּרוּם

אֲוִיר דָּחוּס, הֶרְגֵּל

שְׁתִיקָה מָאוּס, בֵּינֵינוּ.

הוּא רוֹכֵן לְהִפָּרֵד

מַעֲבִיר אֶצְבְּעוֹתָיו עַל עָרְפִּי

וְלֹא מוֹשִׁיט יָד

מֵסֵב מַבָּט

שׁוּב רַק גַּב, עֹרֶף

מֻכָּר, מַה כְּבָר יָכֹלְתִּי לוֹמַר

אֲנִי יְכוֹלָה לָשׁוּב

אֶת כָּל הַשְּׁאוֹל

הַבַּיְתָה, לְבַדִּי

 

ד.

בַּדֶּרֶךְ הָעִיר

נִמְלֵאת אוֹר וְאוֹרְפֶאוֹס

מְחַכֶּה לִי בָּרְחוֹבוֹת

מַבִּיט וּמֵסִיט פָּנָיו

כָּל הַגְּבָרִים מַבִּיטִים אֵלַי

וְהֵם אוֹרְפֶאוֹס