עוֹד קַיִץ מַקְרִין אוֹתוֹ מִרְדָּף
עַל חַלּוֹן הַמּוֹנִית
מְאֻבְּנֵי שִׂיחִים, שְׁלָפִים עִם דַּרְדָּרִים
טָסִים אָחוֹר וְדַבּוּרִים גָּחִים
מִבֵּין זִיפִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה
קַיִץ בְּרֵיחַ אָבָק וְאֳרָנִים מִתְלַקְּחִים
יוֹמְיוֹם אוֹתוֹ דּוּ-קְרָב יָגֵעַ:
עָלִים סְמוּרִים כְּמוֹ נְבוּאוֹת קָשׁוֹת
נוֹקְבִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְהֵם בְּסַנְוֵרִים
צָרִים עַל הַמַּבָּט
אִלּוּ רָאִיתָ – נוֹסַעַת בְּנוֹפִים שֶׁל שִׁדָּפוֹן
בַּזְּמַן הַמִּתְקַצֵּר
הָלוֹךְ וָשׁוֹב כְּמוֹ קַנָרִית עַל מוֹט
וְאֵין נֶחָמָה אֶלָּא בְּתַחֲרַת הָעֲנָפִים
פְּרוּשָׂה בַּיְּקוֹד הַמִּתְרַכֵּךְ עִם עֶרֶב
וּבְנִצְנוּץ הַזִּכָּרוֹן
אִלּוּ רָאִיתָ אֵיךְ
מִתְנוֹדֶדֶת עַל סַף
כְּמִי שֶׁנֶּאֱחַז סְחַרְחֹרֶת כִּי גִּלָּה
(כִּי שׁוּב גִּלָּה)
כַּמָּה רָחָב הָעוֹלָם וְרֻבּוֹ
לֹא מַיִם כִּי מֶרְחָק
אִלּוּ יָדַעְתִּי (וְהַלֹּא יָדַעְתִּי)
כַּמָּה עֲקַלְקַלָּה וּמוּזָרָה
כַּמָּה עִקֶּשֶׁת הָאַהֲבָה.
