כי לא שבעה הדרך

כַּמָּה פְּעָמִים נִפְרַדְתִּי

מִן הָעוֹלָם הַזֶּה

הֵכַנְתִּי אֵת הַמִּזְוָדוֹת

נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ

נָסַעְתִּי לִנְמַל הַתְּעוּפָה

וּמָטוֹס אֵין

כַּמָּה פְּעָמִים כְּבָר אָמַרְתִּי שָׁלוֹם

לַאֲהוּבַי, נִפְרַדְתִּי מִן הַזְּרִיחוֹת

נִפְרַדְתִּי מִן הַשְּׁקִיעוֹת, אָמַרְתִּי שָׁלוֹם

לְיֹפִי הָעוֹלָם, הִשְׁלַמְתִּי עִם

הַצּוֹרֵךְ לִנְסֹעַ לַכִּוּוּן אֶחָד

וּמָטוֹס אֵין

כַּמָּה פְּעָמִים כְּבָר סִכַּמְתִּי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי

כַּמָּה פְּעָמִים כְּבָר דִּבַּרְתִּי עִם אֱלֹהִים

כַּמָּה פְּעָמִים אָמַרְתִּי גּוֹמֵר וְתָמִיד

יָד נֶעֱלֶמֶת בִּקְּשָׁה שֶׁאַמְשִׁיךְ עוֹד קְצָת

יָד נֶעֶלְמָה שֶׁהֶעֱלִימָה אֶת הַטִּיסָה הָאַחֲרוֹנָה

לֹא בִּקַּשְׁתִּי לִי מְשִׂימָה זוֹ וְלֹא אֲנִי

קוֹבֵעַ אֶת אָרְכָּהּ, הַדֶּרֶךְ אֵינָהּ יוֹדַעַת שֹׂבַע

וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת עוֹד קָרְבָּן.