פרץ-דרור בנאי

*[כי הרחוב הוא סף ביתו של האלוהים]

2008

כִּי הָרְחוֹב הוּא סַף בֵּיתוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים

וְכָל הַהוֹמְלֶסִים הַגָּרִים בּוֹ הֵם נְתִינָיו

הַמְחַכִּים לְאַשְׁרוֹת כְּנִיסָה

וּלְאַשְׁרוֹת יְצִיאָה

וּבֵינְתַיִם בִּימֵי הַקֹּר מְבַקְּשִׁים קְצָת חֹם

וּבִימֵי הַחֹם קְצָת קֹר

וּקְצָת גּוֹנְבִים

קְצָת מְלַקְּטִים

אוֹסְפִים נְדָבוֹת בַּאֲדִישׁוּת שֶׁל מְאֻשָּׁרִים

וְכִי לְמָה אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת מֵאֲנָשִׁים שֶׁכָּבָה זִיק בְּעֵינֵיהֶם

שֶׁסְּחָבוֹת עַל גּוּפָם

שֶׁאֵין כָּרִית לְרֹאשָׁם

שֶׁאֵין תִּקְרָה

שֶׁאֵין קִיר

שֶׁאֵין מָגֵן כָּלְשֶׁהוּ

אֵלֶּה אִבְּדוּ כְּבוֹדָם וְחֵרוּתָם

וְהָיוּ לִכְתֹבֶת עַל קִיר חַיֵּינוּ

כָּאן.

מתוך:

שישים מתחת לאפס,

קשב לשירה, 2008