ורדה שפין

כיכר בתל-אביב

2011

רָאִיתִי אִשָּׁה שֶׁמֵּיטַב שְׁנוֹתֶיהָ חָלְפוּ,

כִּנּוֹר עַל כְּתֵפָהּ אוֹ וִיוֹלָה,

בְּיָדָהּ הָאַחַת כִּסֵּא מִתְקַפֵּל.

יָדַעְתִּי לְאָן פָּנֶיהָ.

 

 

 

 

מתוך:

ימינך,

פרדס, 2011